ניתן לקבל ולהחזיר ערכות בדיקה בדואר
להזמנת ערכה
יש לי או אין לי קנדידה?
ברפואה לא מנחשים!

לבדיקה במעבדה רשמית ומוסמכת.

בדיקת קנדידה

 

 



 

בדיקת קנדידה במעבדה - למה צריך ?

עדכונים בנושא הקנדידה

הרשמו לקבלת עדכונים, מחקרים, סקרים, מאמרים וכל העדכונים שמגיעים אלינו מכל העולם בנושא הקנדידה ישירות לאי מייל שלכם

שם אימייל  האם את/ה מטפל/ת מוסמכ/ת?  כן לא

 

 

בדיקת צואה במעבדה

  

לא מדובר על "אולי" או "יכול להיות". ברפואה לא מנחשים - בודקים. בדיקת מעבדה מגלה בודאות האם יש צמיחה וריבוי של קנדידה (פטריות פתוגניות = מעוררות מחלה) במעיים או בכל מקום אחר בגוף. 

מה שאין במעיים לא יגדל על צלחת הפטרי במעבדה, ומה שכן צומח במעיים יצמח גם על הצלחת. פשוט ומדויק. לאחר שאנחנו יודעים בודאות שקיים זיהום, מהי הדרגה שלו ומהו הזן, אופן הטיפול נראה אחרת לגמרי.  

 

מה בדיקת קנדידה במעבדה מגלה לנו?

 
  • האם יש הימצאות של אחד מ-20 סוגי הקנדידה שגורמים לזיהום פטרייתי. ישנם למעלה מ-500 זנים של קנדידה אך רק כ-20 מהם מוגדרים כמעוררי מחלות (פתוגנים).
  • מהי רמת הזיהום (נמוכה/בינונית/גבוהה/גבוהה מאוד) כי בהתאם לרמה גם אופן הטיפול. זה כמו לבוא לרופא עם סוכר 130 או 190 זה לא אותו הטיפול. בנוסף, חשוב לדעת מהי רמת הזיהום בתחילת הטיפול כדי לדעת בהמשך האם הטיפול הצליח או לא.
  • הגדרת סוג הקנדידה - מבחינת הטיפול בזיהום הפטרייתי אין הבדל בסוגים של הקנדידה מלבד זן אחד שהוא הגלברטה. חשוב מאוד לדעת האם אותה קנדידה היא מסוג הגלברטה מכיוון שהוא זן עמיד ביותר ולכן צריך התייחסות מיוחדת בטיפול.

 

 

 

 

 

אבחון מדויק = טיפול מוצלח

אין ספק שהיסוד להתחלת כל טיפול הוא האבחון. כשטיפול נכשל הסיבה ברוב המקרים היא אבחון חסר או אבחון שגוי. אנשים פונים בדר"כ לרפואה משלימה אחרי זמן רב שבו שסבלו מסימפטומים כשלא אובחן שורש הבעיה. הם הסתובבו מרופא לרופא, עשו בדיקות דם שונות, בדיקות צואה רגילות, אולי גם כבר גסטרוסקופיה וקולונסקופיה וכל הבדיקות יצאו תקינות. מצד אחד זה משמח אבל מצד שני בלי אבחון קנדידה שמבוצע במעבדה - אין טיפול. הבדיקות השגרתיות של קופות החולים לא מגלות הימצאות של זיהום פטרייתי. כשלא חושבים על קנדידה לא מחפשים קנדידה.

 

צריך המון ניסיון, חוכמה ואמצעים מתאימים בשביל לקבוע בודאות מה באמת עומד מאחורי תלונות המטופל.  זה כמו עבודה של בלש. לאסוף את כל הפרטים ולהגיע למסקנה הנכונה. לכל מחלה יש מסלול וככל שהמחלה תתקדם יותר כך הסימפטומים יחמירו. רוב בדיקות הדם מגלות בעיות רק כשהן בשלב מתקדם במסלול המחלה, אבל מה קורה עד אז? כאשר הבנאדם יודע ומרגיש שמשהו לא בסדר למרות שהבדיקות יוצאות תקינות? הרפואה הטיבעית נותנת מענה למקרים האלה דרך שיטות שונות כמו: תשאול מקיף, אירידיולוגיה, קינסיולוגיה, ביקום ביו רזוננס, אבחון דרך כף הרגל, כפות הידיים, לשון וציפורניים. השיטות האלה בהחלט יכולות להוביל למקור הבעיה. אם באמצעות הביקום ראינו למשל תגובה לוירוס של מחלת הנשיקה, נשלח כמובן לבדיקת דם מכוונת שתאשר את החשד ושתתן אור ירוק לטיפול המתאים. אם נראה באבחון בעין שהמטופל התחיל לסבול מסכרת, כמובן שאף מטפל לא ייתן לו טיפול לסכרת בלי לשלוח לבדיקה מתאימה.

 

אותו הדבר עם אבחון הקנדידה. כשהחשד מתעורר, וסימנים מצביעים על הימצאות של זיהום פטרייתי, הדבר הראשון שצריך לעשות הוא לשלול או לאשר את החשד הזה ע"י בדיקה מעבדתית. לקבוע טיפול אנטי פטרייתי על סמך חשד בלבד, זה לא מקצועי ולא אחראי. ראינו לא מעט מקרים שבהם היו ב-100% בטוחים שזה קנדידה וויתרו על בדיקת קנדידה. באותם מקרים הסתבר לבסוף לאחר מספר חודשי טיפול שדרשו מאמץ והשתדלות מצד המטופל, שזאת הייתה בעייה אחרת לגמרי.

 

שיטות איבחון שונות שמעלות חשד לזיהום פטרייתי (קנדידה) 

 

אנו מוצפים ע"י הציבור הרחב עם שאלות חוזרות ונשנות לגבי שיטות שונות הקיימות בשוק לאיבחון של קנדידה ודעתינו עליהן. אנחנו בטוחים שרובם של המטפלים עושים את עבודתם נאמנה ובאמונה. בהקשר לשיטות האיבחון השונות אנו מתיחסים כאן לעובדות בלבד. 

 

תשאול

היתרון של התשאול שהוא הרבה יותר גמיש מכל בדיקה סטנדרטית ודרך שאלות מכוונות אפשר להגיע לתוצאות ותובנות לפעמים מפתיעות. הקושי לאבחן קנדידה דרך תשאול זה בעיקר בגלל שהסימפטומים של זיהום פטרייתי מאוד דומים לסימפטומים של בעיות אחרות כמו: היפוגליקמיה, היפותירואיד, אלרגיות, רגישויות למזונות, בעיות פסיכוסומטיות, מחלת הנשיקה וכו'. תשאול יכול להצביע על חשד להימצאות של קנדידה, אבל חשד בלבד לא מצדיק טיפול אנטי פטרייתי עם תרופות ודיאטה. יש לאמת או לשלול את החשד ע"י בדיקת צואה במעבדה. בשביל טיפול יעיל חשוב לדעת מהי דרגת הזיהום וגם להמשך הטיפול חשוב לדעת את הדרגה ההתחלתית כדי לדעת האם הטיפול הצליח. באבחון קנדידה ע"י תשאול לא ניתן לדעת את הזן של הקנדידה, ואם מדובר למשל על קנדידה גלברטה, הטיפול בזן זה הוא שונה מטיפול רגיל בזיהום פטרייתי ולכן אבחון הזן הוא מאוד חשוב ליעילות הטיפול.

 

בדיקות דם ביתיות לאבחון קנדידה

  • בדיקת הדם בודקת נוגדי קנדידה מסוג IGG לארבעה סוגים של קנדידה: אלביקנס, גלברטה, טרופיקליס ופרפסילוזיס. ישנם יותר מ-20 סוגים של קנדידה שהם פתוגנים (מעוררי מחלה) ולכן תוצאה שלילית בבדיקה זו לא אומרת שאין זיהום פטרייתי. תוצאה שלילית אומרת לנו שאין את הנוגדנים לאותם ארבעה זנים שנבדקו. אם יש למטופל קנדידה מזן אחר, לא נראה את זה בבדיקת הדם.
  • הסיבה העיקרית לזיהום כרוני זה חוסר היכולת של המערכת החיסונית לייצר נוגדנים ובכך להתגבר על הזיהום. כידוע ביכולתה של הפטרייה לייצר סוג של מיקו-טוקסינים שמונעים ממערכת החיסון לזהות את הזיהום ובכך למנוע ממנה לייצר נוגדנים לפטרייה. מכאן משתמע  שלא תמיד יהיה ייצור של נוגדנים נגד הזיהום, ושוב לא נראה את זה בבדיקות הדם.
  • הימצאות של נוגדן IGG בדם יכול להצביע על הימצאות של פטריות, בלי לתת מענה על מיקום הפטרייה בגוף. בנוסף, הימצאות הנוגדן בדם יכולה להצביע שהיה מגע כלשהו עם פטריות בעבר, אבל יכול להיות שאותן פטריות כבר לא קיימות.
  • עפ"י היצרן  לא ניתן לדעת דרך הבדיקה את רמת הזיהום אלא רק אם יש או אין עלית נוגדנים מארבעת הסוגים הנזכרים למעלה. היצרן אומר שדרך עלית הנוגדנים אין אפשרות לקבוע את רמת הזיהום. קביעת רמת הזיהום חשובה מאד כי בהתאם לרמה גם אופן הטיפול וזה גם נותן לנו אפשרות לדעת האם הטיפול בסופו של דבר יעיל.   

בדיקת רוק

לגבי בדיקות הרוק לאבחון קנדידה (הבדיקה נעשית ע"י יריקה לכוס מים), שאלנו את ד"ר קולמן (מומחה לאבחון פטריות מגרמניה) מה הוא חושב על השיטה. הוא ענה בחיוך אם הוא באמת חייב להתייחס לזה...

 

אירידיולוגיה

האירידיולוגיה היא שיטת איבחון מרתקת והאבחון בקשתית העין בהחלט יכול להראות על חשד להימצאות קנדידה, אך אינו יכול לקבוע בודאות שקיים זיהום, מהו הזן של הקנדידה ובאיזו דרגה הזיהום. כאשר רואים סימן בקשתית העין שמצביע על הימצאות קנדידה, כמעט בילתי אפשרי לקבוע האם הזיהום היה בעבר או שקיים גם עכשיו, ולכן אם מתעורר חשד בעקבות הבדיקה, יש צורך לאמת או לשלול אותו בבדיקת צואה מעבדתית.

 

מכשירים שעובדים על עקרון של תדרים אלקטרו-מגנטים ובעזרת אלקטרודות

אלו מכשירים משוכללים ביותר היכולים  בהחלט להצביע על חשד להימצאות זיהום פטרייתי, אך אינם יכולים לקבוע את דרגת הזיהום ומקומו המדויק. לעיתים קרובות המכשירים עדיין מגיבים ומזהים תדרים של זיהומים בעבר. אלו תדרים שנקלטו ונשארים בנוזל הבין תאי לשנים רבות. הם עלולים לגרום להפרעות שונות בתהליכים הביו-פיזקליים של הגוף. מומחיות המכשירים היא לגלות ולנטרל את אותם תדרים אבל לא כל זיהוי של אותם תדרים זה באמת זיהום פטרייתי המצריך טיפול תרופתי. גם המצאות של מיקו-טוקסינים באיברים ובמערכות השונות שהמכשיר מזהה זה עדיין לא אומר שבאותו איבר באמת נמצאת גם הפטרייה. זה מתפרש לפעמים בצורה מוטעית בתור זיהום פטרייתי במוח, בלבלב ,בכבד וכו, ולכן גם כאן חשוב לבצע בדיקת צואה במעבדה כדי לאמת או לשלול את החשד להימצאות הקנדידה.

 

 

אל תהסס/י - לחץ/י כאן להזמנה מיידית של ערכת בדיקת קנדידה אישית בדואר

המעבדה לאבחון קנדידה בבעלות פרטית, וממוקמת בבית החולים אלישע בחיפה. טל: 04-8623901

המידע והתכנים שבאתר אינם מהווים תחליף לייעוץ מקצועי. התכנים המופיעים באתר נועדו לספק אינפורמציה בלבד ואינם בגדר עצה רפואית, חוות דעת מקצועית,
או תחליף להתייעצות עם מומחה. מידע זה אינו מהווה התוויה רפואית ו/או תחליף לכל טיפול רפואי/תרופתי אחר. בכל שאלה רפואית על המשתמש להיוועץ ברופא המטפל