בניגוד לכל התיאוריות שהתפרצות תופעת קנדידה נמצאת רק אצל אנשים עם כשל חיסוני, מסתבר שהקנדידה נמצאת גם אצל תינוקות שנולדים עם זה ואין להם כשל במערכת החיסונית. אז איך בכל זאת יש להם קנדידה?
איך תינוק נדבק בקנדידה?
פשוט מאוד. אם האמא בזמן הלידה סובלת מזיהום פטרייתי בנרתיק, העובר בזמן הלידה חשוף לכל ההפרשות, ולכן סביר להניח שהפטרייה נכנסת דרך הפה של התינוק למעיים. ידוע שפלורת המעיים של התינוק שהרגע נולד, צריכה מספר חודשים טובים כדי להיבנות. בזמן הזה התינוק חשוף לזיהומים שונים ולא סתם מקפידים על היגיינת הפטמות של האם וגם של הבקבוקים. הרבה פעמים רואים גם פטרייה לבנה על לשון התינוקות. יש רופאים שמתייחסים למה שהם רואים ונותנים תרופה ויש גם כאלה שלא מתייחסים. בוודאי שצריך להתייחס! בבירור בקליניקה אחרי הסיבה להימצאות קנדידה אצל התינוקות שסובלים ממנה, גילינו שאכן האמהות באמת סבלו מזיהום פטרייתי בנרתיק בזמן הלידה או שהייתה להן פטרייה על הפטמה.
פלורת המעיים אצל תינוקות עדיין לא מספיק מפותחת בזמן הלידה. התינוקות מקבלים דרך חלב האם את חיידקי הביפידוס וחיידקים נוספים שמתאימים בדיוק למעיים של תינוקות. תפקיד החיידקים האלה הוא הגנה מפני זיהומים, פירוק חלבון וספיגת המזון. בנוסף, החיידקים אחראים על יציאות נורמליות של צואה. במצב שבו אין את אותם החיידקים ונכנסת פטריה למעיים, התרבות הפטריה תהיה יותר מהירה מהתרבות החיידקים הנחוצים לשמירה על פלורה מאוזנת.
מה אומרת הרפואה הקונבנציונלית על קנדידה ותינוקות?
על פי Dr.med. Sarkisyanz מגרמניה, שפירסמה עבודות ומחקרים חשובים בנושא זיהום פטרייתי, 80% מהתינוקות נושאים את הקנדידה. בגיל 3 חודשים אצל 30% נמצאת עדיין הפטרייה. היא טוענת שכל האימהות של התינוקות עם הזיהום הפטרייתי סובלות מקנדידה במעיים או פטריה בנרתיק ומחוסר ב- IGA (נוגנדנים שנמצאים בריריות הגוף ומגינים מפני פלישת חיידקים, וירוסים, פטריות וטפילים). היא מצטטת את הדרישה של פרופ' ריט (מומחה מוכר באירופה לזיהום פטרייתי) על הזכות של התינוקות להיוולד בלי זיהום פטרייתי ומזכירה את העובדה שבזכות דרישתו התקיפה בהרבה בתי רפואה בגרמניה, הנשים מקבלות טיפול אנטי פטרייתי לפני הלידה על מנת למנוע הידבקות של התינוק. Dr.med. Sarkisyanz טוענת שהמחסור ב-IGA של האם יותר משמעותי מהקנדידיאזיס הכרוני. הקנדידה יכולה "לפצח" את האנזימים של IGA ואמהות שמייצרות מעט IGA לא מעבירות מספיק לילדיהן. הילדים האלו נולדים כבר עם חולשה במערכת החיסונית ונוסף לזה עם זיהום פטרייתי. התוצאות הישירות הן אטופיק דרמטיטיס, דלקות אוזניים, אסטמה, בעיות במערכת העיכול ואלרגיות למזון גם אם התינוק יונק.
איך הזיהום מתבטא אצל תינוקות?
תינוקות עם קנדידה פולטים הרבה. הפליטות יכולות להתפתח עד למצב של הקאות. התינוק אוכל ופולט או אוכל ומקיא. התינוק עלול לסבול מ: התפתחות לקויה, בעיה בעלייה במשקל, גזים, יציאות לא תקינות (הצואה תראה כשלשול מיימי עם ריח לא נעים), שינה לא רצופה בלילה. בדר"כ נראה תינוק שלא רגוע ובוכה הרבה.
האמא מודאגת מאוד והרופא לא מוצא בדיוק את הסיבה לבעיות עיכול של התינוק. במצב קיצוני מאשפזים את התינוק ונותנים לו אוכל דרך הזונדה, מה שלא פותר את הבעיה. הרופאים בדר"כ ממליצים לאמא שאינה מניקה להחליף את המזון מחלבי לצימחי או להיפך.
מה קורה אצל ילדים אם לא מגלים את הזיהום בשלב מוקדם?
הילד יכול לפתח אלרגיות, לסבול מדלקות אזניים חוזרות, בעיות בדרכי הנשימה כמו נזלות ואסטמה, בעיות עור: גירודים, פצעים, אקזמות. לפעמים הוא יראה חיוור ועם עיגולים שחורים מתחת לעיניים, יסבול מכאבי בטן, שלשולים, כאבי ראש, אפטות ופצעים בפה. יכול להיות שנראה שינויים בהתנהגות כמו: התפרצויות, חוסר שקט וקשיי למידה. לפעמים נראה ילד שמתנגד לאכול ירקות ורוצה רק ממתקים ומזון על בסיס קמח, קטשופ ומתוק.
כמובן שהסיבה לכל הסימפטומים האלו היא לא תמיד הקנדידה, לכן חשוב מאוד לעשות אבחון קנדידה יסודי ולגלות כמה שיותר מוקדם האם יש זיהום או שיש צורך באבחון נוסף.
אם לא מאבחנים את הזיהום ומטפלים בו כראוי, הסיכוי שהוא יעלם לבד הוא אפסי. צריך לזכור שהנטייה של הקנדידה היא להתרבות והיא אחד היצורים העמידים ביותר בטבע.
איך מטפלים בזיהום פטרייתי אצל תינוקות ואצל ילדים?
אמא אל תדאגי! לכל מחלה יש מסלול ואם מטפלים בתחילת הדרך הטיפול הרבה יותר קל. עם מעט אמצעים בזמן קצר אפשר לרפא את התינוק/הילד מהזיהום ולהביא אותו למצב של בריאות. לאורך השנים מצאתי דרכים פשוטות לריפוי שהוכיחו את עצמן. צרי קשר
שרוליק שלנו
הנכד הראשון שלי, ישראל, גדל בתנאים טיבעיים ללא תרופות כימיות ועם הנקה מלאה ותזונה בריאה. סבא שלו, הדואג והאוהב, דורון, בעל המעבדה שהייתה לנו, לעיתים קרובות לקח דגימה מהחיתול שלו ובדק האם יש קנדידה. לשמחתנו הבדיקות כל פעם יצאו תקינות. לישראל הבריא לא הייתה אפילו מושבה אחת של פטריות. לאחר שנה ישראל חלה בדלקת ריאות. בודאי שלא היססנו ונתנו לו אנטיביוטיקה. אחרי שהוא התאושש כמובן שהסבא המודאג בדק שוב את תוכן החיתול והתוצאה - הימצאות של זיהום פטרייתי בדרגה בינונית. מה היה קורה אם לא היינו בודקים ישר בהתחלה האם יש זיהום? כמה ילדים בשנים הראשונות לחייהם קיבלו 3, 4 או חמש פעמים אנטיביוטיקה ולפעמים יותר? מי מקשר אחר כך בין הדלקות החוזרות לזיהום פטרייתי? אם הטיפול לבעיות שלהם הוא פעם אחרי פעם אנטיביוטיקה איך תראה בריאותם בעתיד הקרוב והרחוק?
