קנדידה, תזונה ו"חטאים קטנים"
האגדה מספרת על שועל ערמומי, שרצה להיכנס לכרם ענבים, אך הפרצה שבגדר היתה צרה וקטנה עבורו. צם השועל שלושה ימים, הוריד ממשקלו, נכנס לכרם, זלל מהענבים בשמחה וללא הגבלה וכשרצה לצאת שוב היה הפתח צר מלהכילו. צם שבוע ויצא רעב וממורמר...
המסר ברור לכולנו, אך כפי שאומר שלמה המלך החכם באדם, "על כל פשעים תכסה האהבה" הכוונה לאהבת עצמו, שמרוב אהבתו של האדם את עצמו, הוא לא רואה את פשעיו וחסרונותיו.
לכולנו יש אהבות, רצונות והרגלים שמנהלים אותנו.
חלקם בחרנו במודעות, אבל חלק גדול מההרגלים התחיל כבר בילדות.
אז, עוד לא חשבנו מה בריא ... מה טוב... ומה יעיל לנו באמת. אולי, גם אף אחד לא הסביר, לימד או עזר לנו לפתח הרגלים טובים ונכונים.
והיום, כמבוגרים, כבר התרגלנו לאורח חיים מסוים, ו"הרגל הופך לטבע" ולשנות את הטבע, זה ממש לא פשוט !
ההרגלים השתלטו עלינו. ואז.. עם חיוך סלחני אנחנו לוקחים עוד עוגה, עוד פיצה, עוד המבורגר, עוד פלאפל.... שותים עוד קולה ועוד קפה עם שלוש כפיות סוכר ומסבירים לסובבים אותנו כמה זה לא בריא וכמה ההרגל הזה חייב להיפסק וכולם יודעים שזה לא יקרה.
כולנו זוכרים (או כבר לא) שפעם היה אוכל אמיתי, ומטרתו היתה לשמור על תקינותו, חיותו ובריאותו של הגוף.
רק בהזדמנויות ובארועים מיוחדים היתה אמא שמה את העוגה או את העוגיות על השולחן, כשהיא שומרת בקפדנות לא לקלקל חס וחלילה את בריאותם של יקיריה.
הכל התהפך וה"לא רגיל" הפך להיות "רגיל".
היום, התזונה הרגילה שלנו כוללת את כל הדברים האלה שהאמהות החכמות של פעם מנעו מילדיהן היקרים שזה בעיקר: אוכל מעובד, תעשיתי, כימי, מבוסס על קמח לבן, סוכר ואין ספור של תוספים מהמעבדות הכימיות.
יחד עם הדרדרות התזונה, הגיעה גם ההתדרדרות במצב הבריאותי באוכלוסיה.
ואז מופיעה קנדידה ... ואיך לא ?
אם פעם אכלנו בשביל לחיות - היום אנו חיים בשביל לאכול.
כמעט כל אחד שאיבד את השליטה על הרגלי אכילה נכונים ואוכל לפי מצב רוחו , הופך להיות מארח נדיב של קנדידה.
מה היא כבר דורשת ?
קצת חום , קצת לחות, קצת אהבה?
אהבה למתוק ופחמימות כמו פסטה, לחם, פיצה, בורקס, עוגות, בייגלה, שוקולד, גלידה, פיתות , בקלוואה וכו' .
והמארח הנדיב דומה יותר ויותר לסופגניה, הבטן מתנפחת.... הוא הופך להיות עייף מאד... לא מרגיש טוב בכלל... מערכת העיכול כבר גם לא משהו... והוא לא מבין... מה קורה איתו ???
אחרי חיפוש ארוך הוא מגלה שהוא סובל מקנדידה, המטפל אומר לו שיחד עם הטיפול הוא צריך תזונה לקנדידה - תזונה מיוחדת שנדרשת על מנת להתגבר על הפטריה.
"תזונה לקנדידה" ? שואל המטופל ןמסתכל מבוהל על טבלת המאכלים המותרים והאסורים. והשאלה הראשונה שלו היא, לכמה זמן הדיאטה לקנדידה ו"מתי אוכל לחזור לאכול כרגיל" ?
והמטפל, נאנח לעצמו... ואינו יודע היכן להתחיל ...
לחצו כאן לראות איך אני מאבחנת רגישויות למזונות!
קנדידה ותזונה
הבסיס לכל טיפול מוצלח בקנדידה הוא קודם כל , כמובן, אבחון נכון, תזונה נכונה וטיפול תרופתי.
זה מעצבן, זה קשה, אבל לא ניתן לשינוי.
תזונה אנטי פטריתית, מזה אומר ?
הקנדידה היא פטרית שמר, וכמו כל שמר טוב גם היא גורמת לתהליך של פרמנטציה (תסיסה), כמו למשל בסופגניה, כשקמח, שמרים, קצת מים פושרים וסוכר נפגשים... אז, החגיגה מתחילה.
השמר "אוכל" את הסוכר וזה עושה לו "גאזים" והבצק תופח ותופח ...
עם צמיחה של קנדידה במעיים בתוספת של סוכר וקמח בתפריט, כמעט כל אחד יראה וירגיש כאילו יש לו סופגניה בבטן, או פטריה בנרתיק בקרב נשים. מכאן, מובן מאליו שתזונה נכונה לקנדידה לא יכולה לכלול סוכר, שמרים ומאכלים שמכילים סוכר כמו פירות, שוקולד, קמחים לבנים, דברי מתיקה וכו'.
קנדידה אוהבת סוכרים ופחמימות והמארח שלה הופך להיות ה"שפוט" שלה. היא דורשת, והוא רץ לספק לה את כל מבוקשה, כמעט כמו בסיפור אהבה, רק "טראגי".
לכן מובן וכמובן שצריך להיגמל מכל הסוכרים והפחמימות הפשוטות והריקות.
רוב המטופלים בשלב הזה נבהלים, מקטרים, מתווכחים ואפילו ... מאיימים (" שלא תעיזי לקחת לי את השוקולד" ) ומנסים להיכנס עם המטפל למשא ומתן נואש על מנת להציל ולהוציא כמה ויתורים והנחות. אבל להפתעתם ובגדול הם מצליחים, כי למרות הכל ובסופו של דבר, האדם נעלה יותר מפטריה חוצפנית וקטנה שמשגעת אותו מבפנים.
"אז מה נשאר לי לאכול "שואל המטופל בכל רועד וקרוב לבכי...
האמת, רוב האנשים נמצאים בצד השמאלי של הטבלה לתזונה לקנדידה (מה אסור והורס) והעבודה והמטרה להביא אותם לצד הימין (המותר והבונה).
הבשורה הטובה היא שאפשר בהחלט לתמוך בתהליך הגמילה עם תוספי מזון, המאופטיה, צמחי מרפא ועוד... על מנת לווסת את הסוכר בדם ולהתגבר על ה"קריז" שנמשך בערך שבוע ולא יותר.
מה... ? זה הכל... ?
כן ! זה הכל, שבוע !
אנחנו מזהירים משיטות קיצוניות, שממליצות להוריד את כל המאכלים שיש בהם אפילו שמץ של סוכר כמו עגבניות, גזר, גמבה, וכו'. זה לא רק קיצוני זה גם לא מומלץ מבחינה בריאותית.
המחיר האפשרי ל"דיאטת כסח" הוא: התעלפויות, חולשות, בחילות, סחרחורות, דופק מהיר, רעד, בקיצור היפוגליקמיה !
לעיתים קרובות במהלך התזונה לקנדידה מתגלה חולשה מעיקה שהסתתרה מאחרי צריכה מופרזת למתוק במשך כל היום.
מתוק = אספקה מידית של אנרגיה , דרך עליה מהירה ופתאומית של סוכר בדם.עליה מידית שאחריה באה נפילה עד ל"מנה" הבאה.
זה לא רק נשמע כמו התמכרות – זו התמכרות. (הערה לכל המתענינים : סוכר לבן הוא תוצר כימי , גרידא ללא ערך תזונתי).
האמת היא שאדם עם קנדידה במעיים הוא תשוש ועייף . כיון שהפטריה פוגעת בו דרך מיקוטוקסינים וגונבת לו ויטמינים, מינרלים וגלוקוז. אכילת המתוקים שהמטופל התרגל אליהם, זה לא רק טשטש והסתיר את המצב האמיתי של חולשה ועיפות, זה היה גם כמו להצליף עם שוט בסוס עייף.
הקנדידה היא תוצאה ישירה של אורח חיים לא בריא והרגלים לא טובים.
והשאלה הנשאלת,האם המטרה של הטיפול היא בסופו של דבר לחזור להרגלים הישנים שגרמו לקנדידה – תענו אתם.
מטפל מנוסה, צריך להתאים את התזונה לצרכים וליכולות של המטופל, ולפעמים צריך לעשות את הגמילה ברחמים ובהדרגתיות, גם אם זה לא בדיוק לפי הספר .אי אפשר לתקן טעויות של 30-40 שנה ברגע !
הטיפול בקנדידה הוא גם חינוך לבריאות נכונה. הבנת הסיבות לחולי ורכישת הרגלים חדשים שבונים בריאות, את הגוף אי אפשר לרמות, מה שמכניסים לפה, זה מה שהגוף מעבד.
אותנו אפשר לרמות דרך פרסומות וחותמות של משרד הבריאות, אך גם לאקונומיקה וחומרי ניקוי אחרים יש אישור של משרד הבריאות ובנוסף, האישור נמצא על חבילה אחת שאתה אוכל ולא על עשר.
אז מה אוכלים ? אוכל !
אוכל כמו ירקות, קטניות, אגוזים, נבטים, ביצים, דגים, בשר הודו ועופות, קמחים מלאים, כמו כוסמין, שיפון, לחם מלא ללא שמרים, כגון של "ד"ר מארק" (מצוין !) .
אורז, פרות כמו תפוחים, אגסים, אשכולית וכו' .
הדגש הוא על מאכלים שעוזרים לווסת את ה PH הנכון במעיים שמעודד את הצמיחה של הפלורה הטובה ומקשה את הצמיחה והתפשטות הפטריות וייצורים פטוגנים אחרים.
משך זמן הטיפול בקנדידה תלוי ברמת הזיהום, סוג הפטריה (סוגי בדיקות קנדידה) ומצבו האישי של כל מטופל ויכול להמשך בין חודשיים לשלוש, כשהמטרה העקרית היא להגיע לדרך המלך, שזה אומר, אורח חיים בריא לתמיד.
לכל מחפשי קצורי הדרך של טיפול תרופתי של "זבנג וגמרנו" : כל טיפול ללא תזונה אנטי פטריתית ובהתאמה אישית נידון מראש לכישלון.
שוב, את הגוף אי אפשר לרמות הוא מגיב תמיד.
את חוקי הבריאות אי אפשר לכופף, רק ללמוד ולכבד.
נשארה רק עוד שאלה אחת...
לחיות בשביל לאכול או לאכול בשביל לחיות ?
תחליטו אתם !
מאחלת לכם רפואה שלמה
דניאלה שפי
