פורום קנדידה

כשהייתי קטנה הייתי סובלת הרבה מהרפס השפתיים. זה צמח לי כל חודש מגיל 0. הרופאים לא ידעו מה זה. והאכילו אותי כל הזמן באנטיביוטיקה.
כשהייתי בת 6 (6 שנים של אנטיביוטיקה!!!) לאמא שלי נמאס מהחרטוטים, והלכה לרופא אחר שאבחן שזה הרפס על השפתיים... ושזה עובר לבד.
כל הילדות סבלתי מגירויים וגירודים בנרתיק אבל לא הבנתי מה זה ולמה זה, וגם לא סיפרתי לאף אחד.
בגיל 15 הלכתי לרופא נשים שאבחן שזה קנדידה, נתן אגיסטן שלא עזר... ואז פניתי לרפואה הקונבנציונאלית.
במשך שנה, יחד עם טיפול ברפלקסולוגיה, עשיתי דיאטת קנדידה. זה נעלם.
אחרי זמן מה חחזרתי לאכול ג'אנק פוד.
אחרי שנתיים שוב הקנדידה חזרה. שוב עשיתי טיפול ודיאטה במשך חצי שנה.
ואז אחרי זמן מה חזרתי לאכול ג'אנק פוד....
ואחרי שנתיים שוב הקנדידה חזרה... שוב טיפולים ודיאטה...

היום אני בת 24... מאוד מודעת לגוף שלי, משתדלת לאכול כמה שפחות סוכרים, ובאופן כללי אני מקפידה להתעמל ולאכול המון דגנים, ירקות ומעט בשר.
אבל קשה לי. כל כמה חודשים יש לי "בולמוס" של שוקולדים! ואז הקנדידה חוזרת!
אני לא יודעת מה לעשות...
אני מרגישה שאני לא יכולה להמנע משוקולד כל החיים, לא משנה כמה זה מזיק לי. אני כל כך אוהבת סוכר ומתוק, ולמרות שאני יודעת שזה לא טוב לי, אני לא מצליחה להתנתק לאורך זמן.

כמה שאלות:
א. האם את יודעת על קשר בין הרפס על השפתיים וקנדידה? (רוב הזמן הם באים אחד אחרי השני)
ב. האם יש לך איזשהו טיפ או עצה איך להתמיד בטווח הארוך באורח חיים הבריא?
ג. האם בכל פעם שיש לי קנדידה כדאי ללכת למטפל? זו תהיה הפעם הרביעית או החמישית שאני מודעת לזה שאני צריכה טיפול.
ד. איזה תוספי תזונה מומלצים בזמן ההתפרצות?

תודה רבה